פסק-דין בתיק ע"פ 71108/04

1.         בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת קלוגמן) בת"פ 2247/00 מיום 29.4.04, לפיו נגזר על המערער עונש של מאסר בפועל בן 4 חודשים לריצוי  בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע במשך 3 שנים  מיום מתן גזר הדין, קנס בסך 7,500 ש"ח  שישולם ב 12 תשלומים, וכן חתימה על התחייבות כספית על סך 5,000 ש"ח, לפיה על המערער להמנע מביצוע העבירות בהן הורשע, וזאת במשך שנתיים מיום מתן גזר הדין.

2.         המערער עותר להקל בעונשו ולהטיל עליו עונש של מאסר על תנאי בלבד ולהפחית מסכום הקנס.

לטענת המערער,  הוא שימש כמנהל בחב' פלדן, חב' לבנין השקעות ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה"), ביחד עם מנהל נוסף - אליהו פלצ'י (להלן "האחר"). הוא הורשע על פי הודאתו בביצוע חמש עבירות של אי ניכוי מס במקור בסכום כולל של  כ 150,000 ש"ח, וכן הורשע בכך שלא הגיש במועד שלושה דו"חות תקופתיים של החברה.

המערער מוסיף וטוען כי  הוא הסיר את המחדלים המתייחסים לשלושת הדוחות התקופתיים, ואף נטל על עצמו את העול הכלכלי הכרוך בתשלום חובות החברה לנושיה בסכום כולל של כ- 750,000 ש"ח, כשהוא נושא גם בחלקו של האחר, הסובל מבעיות נפשיות.                                                                  

לדבריו, הוא אדם נורמטיבי, ללא הרשעות קודמות עד להרשעתו בתיק דנן, ומשמש גם כמתנדב במסגרת המשמר האזרחי. בהודעת הערעור העלה המערער טענה שמתייתרת עקב חלוף הזמן, לפיה במסגרת הליכי השיקום שעבר  לאחר קריסת החברה, הוא פתח עסק חדש ואמור לבצע עבודות התקנה עבור חברות אמריקאיות בארה"ב, ועל כן עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל עליו לבצע החל מתאריך 4.7.04 ישלול ממנו אפשרות לשקם עצמו מבחינה  כלכלית.                 

המערער אף טען כי הגיש דוחות מתקנים לפקיד השומה, אשר היו אמורים להפחית את קרן החוב של החברה מסכום של כ-70,000 ש"ח לסכום של

כ-20,000 ש"ח.

3.         בטרם הוגשה הודעת הערעור באמצעות באת-כוחו דאז - עו"ד סטופ, עשה המערער דין לעצמו, נסע לחו"ל בתאריך 23.6.04, ולא התייצב  בתאריך 4.7.04  לתחילת ריצוי עונשו בעבודות שירות.

המערער שב לישראל בתאריך 30.8.04, ובתאריך 12.9.04  עתר לעיכוב ביצוע גזר הדין, לאחר שכאמור לא התייצב לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.

4.         על אף האמור לעיל, החליט בית המשפט (כב' השופטת אוהד) להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות עד לשמיעת הערעור, אך לא איפשר את יציאתו של המערער מהארץ, וכן הורה על המצאת ערבויות בטוחות אחרות להבטחת התייצבותו של המערער לדיון בערעור.

5.         בתאריך 23.1.06 הודיעה באת-כח המערער דאז לבית המשפט כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבבסיסו הסרת המחדלים על ידי המערער, והטלת עונש מאסר בן חודשיים ימים לריצוי בעבודות שירות (במקום ארבעה חודשים שנקבעו על ידי בית משפט קמא).

6.         לבקשת הצדדים נדחתה שמיעת הערעור לתאריך  23.4.06, ניתנה דחיה נוספת ל-11.6.06, ואח"כ לתאריך 12.7.06, כל זאת על מנת לאפשר לצדדים לבוא בדברים,

ולאפשר למערער  להסיר את מחדליו עובר לשמיעת הערעור. 

7.         בדיון שהתקיים בתאריך 12.7.06 בחר המערער שלא להיות מיוצג. לאחר שמיעת טיעוני המערער וטיעוני באת-כח המשיבה, הגענו למסקנה כי קיימת מחלוקת אמיתית בשאלה אם אכן הוסדר החוב לשנים 1998-1997, חוב שאמנם אינו קשור לכתב האישום, אך יש בו השלכה להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, קרי: אם אכן הוסרו המחדלים ע"י המערער, אם לאו.

8.         בישיבה הנדחית שהתקיימה בחודש ספט' 2006 הסתבר לנו, כי למעשה אין כל חילוקי דיעות בין פקיד השומה לבין המערער בענין הסרת המחדלים, אלא שתשלומים ששולמו על ידי המערער בעבר נזקפו בחלקם על-ידי פקיד השומה על חשבון ריבית והצמדה שנצברו עד ליום התשלום (בהתאם להוראות סעיף 195א' לפקודת  מס-הכנסה), ואילו רואה-החשבון של המערער זקף אותם במישרין על חשבון החוב, ועל כן גרס המערער שהוא הסיר את המחדלים במלואם. 

לאחר משא-ומתן הגיעו רשויות המס להסכמה עם המערער לפיה, בכפוף לתשלום סכום של 30,000 ש"ח, בוטלו חיובי הריבית, ההצמדה והקנסות.

המערער הפקיד שיקים בסכום כולל של 20,000 ש"ח, וביקש להעביר לרשויות מס הכנסה את סכום הפיקדון בסך 10,000 ש"ח, שהופקד בזמנו בקופת בית המשפט, להבטחת התייצבותו.

9.         לאור המוסכם בין המערער לרשויות המס, כמפורט לעיל, הגיעה המשיבה להסדר טיעון עם המערער, לפיו יעתרו הצדדים לבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר של חודשיים ימים לריצוי בעבודות שירות, בנוסף למאסר על תנאי  וקנס כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא.

10.       במהלך הדיון בתאריך 17.9.06 חזר בו המערער מהסדר הטיעון, ועתר לבית המשפט להטיל עליו רק עונש של מאסר על תנאי, בציינו, כי הוא משלם לנושיו סכומי כסף נכבדים, ולא יוכל לעמוד בהסדרים ובתשלומים אם יאלץ לבצע עבודות שירות, ולו גם לתקופה בת חודשיים ימים.